אילולא הסרט מלך האריות, יכול להיות שהיו נותרות באלמוניותן
אבל טימון הסוריקטה המפורסם בעולם בעל התכונות המנוגדות לסוריקטות שאינן מצוירות, גאל אותן מאלמוניות עד ולא פעם השם סוריקטה עדיין מתקבל בתמיהה אבל כשמצרפים למילה סוריקטה את השם טימון רוב האנשים יהנהנו בהבנה.
אז לנו בספארי נולדו סוריקטות, טימונים קטנים, וזו הפעם הראשונה שזה קורה אצלנו.
ההורים הגאים הם לימור ולירון שהגיעו לספארי לפני כשנה וחצי. השניים הביאו לעולם שני גורים ואף על פי שגם בעבר היו סוריקטות בוגרות בספארי, מעולם לא היינו עדים להמלטה. בחודש הראשון לאחר ההמלטה עדיין לא ניתן היה לראות את הקטנטנים.
רק ההתרחשות המשונה בתום 11 שבועות של ציפייה, בשרה על מה שורה עמוק עמוק במחילות שהוריהם חפרו עבורם.
הסוריקטות שנוהגות לצאת מהמחילות ולהסתובב בחצר, נמנעו מכך ורק מידי פעם ניתן היה לראות את אחד הבוגרים יוצא לסיור קצר וחוזר.
המתנו בסבלנות בתקווה לראות סוף סוף איך הם נראים הקטנטנים ובינתיים כשחשנו שגם העורבים חגים מעל החצר ומתרגשים בדיוק כמונו, רק מסיבות שונות מעט, פרשנו רשת ביטחון מעל החצר.
הבנו, שהם התכוננו ללכוד את הגורים ברגע שיצאו מהמחילות ועשינו הכל כדי לא לאפשר להם זאת.
הימים חלפו והגורים הקטנים החלו לצאת מהמחילות ולהסתובב בחצר עם הוריהם. הם גדלים ומתפתחים יפה, ממעיטים ביניקה ומתחילים לאכול גם מזון מוצק.
לסוריקטה תכונות מיוחדות, היא חופרת מצוינת, כפי שהבוגרים חפרו אצלנו לגורים, המחילות יכולות להגיע לעומק 3 מטרים לכן בתקופה כזו כשיש גורים, מתחת לפני השטח יש מערכת מחילות מסועפת וייחודית.
מושבה של סוריקטות כוללת עד ל-30 פרטים. הן חופרות מחילות משל עצמן או מרחיבות מחילות של סנאי-אדמה.
החפירות הן גם לחיפוש מזון – בעיקר חרקים, עכבישים ובע”ח קטנים אחרים, אך גם ביצים, חולייתנים קטנים, שורשים פקעות וחומר צמחי אחר.
הסוריקטות הן פעילות יום, הן מאוד רגישות לקור ולכן מעדיפות לפעול בשעות שהשמש שולחת את קרניה.
בשעות הבוקר הן עולות ממערכת המחילות כדי להתחמם בשמש ולכן גם הן מכונות “התאים הסולריים של עולם החי” – קולטות את חום השמש בבטנן הכהה) , לאחר מכן הן מבצעות גרומינג חברתי, המחזק את הקשר בין הפרטים בקבוצה ואז הן משחרות אחר טרפן הקטן.
ישנה חלוקת תפקידים במושבה: חלק שומרות, חלק עושות “בייבי-סיטר” השאר משחרות מזון, שאותו יחלקו עם הצעירים. פרטים לא מתרבים תורמים בשמירה ובהבאת מזון לצעירים ולאימהות המיניקות.
התנוחה האהובה על הסוריקטות היא תנוחת “החצובה”: עמידה על שתי רגליים אחוריות והישענות על הזנב. היא גם מאפשרת לתצפת על מה שקורה מסביב ולהגן על שאר הקבוצה בשעת חיפוש המזון ובכלל.
בשעת השיחור למזון, שנעשה בעזרת חוש הריח, חלק מהסוריקטות משמשות צופות, בעיקר מפני ניצים ודורסים אחרים.
במצב חירום אמתי השומרות פולטות נביחת אזהרה ואז שאר המושבה תופסת מחסה.
בחוכמה רבה הן לא משחרות באותו מקום יומיים רצוף אלא חוזרות לאתר שיחור רק שבוע לאחר מכן – כדי שמזון יספיק להצטבר שם… אם קורה והמזון אוזל, הן מקימות מחילה חדשה במרחק 1-2 ק”מ מהישנה.
יש להן יתרון מדהים ותכונה ייחודית ומופלאה שיכולה לעזור בעיקר בימים כמו אלו שחווינו לאחרונה, כשהחול שהשתולל באוויר ונכנס דרך כל חריץ לא מפריע להן כלל משום שהן מסוגלות לסתום את אוזניהן כדי למנוע כניסת חול.
ללא ספק מדובר בבעל חיים מיוחד ומקסים וטוב שסרט האנימציה הידוע של דיסני הוציא אותם לאור. חצר הסוריקטות שלנו מעולם לא נראתה כה שמחה. אנו מקווים ששני הגורים הללו הם רק הסנונית הראשונה ובחצר ייוולדו עוד גורים רבים.
