סוף יולי 2008 בוקר חם היה צפוי וכולנו נאספים בשעת בוקר מוקדמת במיוחד כדי שהכנסת בעלי החיים לתוך הארגזים תעשה בשעה צוננת יותר ולא תגביר את הלחץ של בעלי החיים.
הנוסע המרשים ביותר הוא ווינר, פיל האסיאני, בן 6 שיטוס באניית משא גדולה בשם ליגוריה של חברת צים ויפליג מנמל חיפה במשך יומיים לאיזמיר, טורקיה. במשך חודשים רבים חיפשנו בית מתאים עבור הפיל ווינר.
ווינר, התקרב באותם ימים לבגרות מינית ובספארי חששו שבקרוב יאיים על מותק אביו כאשר יתחיל גם הוא לחזר אחר הנקבות שבחצר שעד כה היו חלק מהרמון אביו.
היריבות שעלולה להיווצר בין השניים, תבוא לידי ביטוי בקרבות ובקטטות וסביר להניח שידו של ווינר לא תהיה על העליונה.
החיפושים נמשכו חודשים וכשהתברר כי באותם ימים נבנה גן חיות חדש ומודרני באיזמיר שבטורקיה ידענו שנמצא המקום הנכון.
גן החיות התאים לווינר כמו כפפה לכף רגלו האימתנית. שם כבר התגוררה פילה צעירה בשם בגום בתרגום חופשי לטורקית-גברת נכבדה. אז הגברת הנכבדה צעירה מווינר בשנה כבר המתינה בציפייה.
ווינר הוכנס לארגז שאותו הכיר שבועות אחדים קודם לכן, כאשר המטפלים הציבו אותו בסמוך לחצר שלו.
בכל בוקר, הוא נכנס ויצא ממנו, כאילו מדובר בפעילות בוקר שגרתית. המטפלים נהגו לסגור את דלת הארגז כדי שירגיש בתוכו בנוח ויבין שהשד אינו נורא כל כך. רק זמן מה לאחר מכן המטפלים פתחו את הדלת כדי להבהיר לו שמהארגז הזה אפשר לצאת. גם ביום הגדול וינר נכנס לתוכו, הדלת נסגרה אך נפתחה יממה וחצי לאחר מכן כשהארגז כבר הוצב מול החצר החדשה שלו באיזמיר.
משה מכנס מטפל מהספארי שהתלווה לוינר סיפר כי וינר צעד לתוך ביתו החדש בבטחה וללא חשש. בגום הייתה בחדרה שמן העבר השני והוא כבר יכול היה לשמוע אותה משם. שבוע שלם חלף עד שהשניים נפגשו.
במהלך אותו שבוע השניים שמעו את הקולות, הריחו את הריחות, אחר כך גם ראו זה את זו דרך גדר וכבר יכלו לשלב חדק בחדק ושבוע לאחר מכן יצאו לחצר משותפת, חדשה ומרווחת.
שבע שנים חלפו מאז, מידי פעם קיבלנו דרישת שלום ממישהו שהגיע לגן החיות וסיפר שראה את וינר ובעיקר זכינו לקבל עדכונים מאנשי גן החיות הטורקי.
היחסים המעורערים עם טורקיה לא פגעו כלל ביחסי אנשי שני גני החיות. כי כל מי שעוסק בחייהם של בעלי החיים, יודע להניח את הפוליטיקה בצד ולנתב את מחשבותיו ורצונותיו לטובתם של בעלי החיים. במקרה הזה היה ברור שטובתו של וינר ברורה ומבהקת. בספארי הוא לא יכול להישאר, בטורקיה יש לו סיכוי גם להקים משפחה.
וזה קרה. לפני שבועיים קיבלנו בשורה משמחת, בגום המליטה. לגורה ששמה דניז, שלום. היא מתוקה ובריאה ואנחנו מרגישים כמו סבא וסבתא גאים. לוינר שלנו יש תינוקת.
