
רגעים של פחד עברו עלינו כשראינו את אמליה הגורילה בת ה-3 צונחת לחפיר המפריד בין חצר הגורילות לשביל המבקרים.
השעה הייתה עשר וחצי בבוקרו של אחד מימי חופשת הפסח שקדמו לחג.
אמליה שחקה וקיפצה בין הענפים ובשל גילה הצעיר לא הצליחה לאמוד את חוזקו של הענף הדק, היא נתלתה עליו ואז צנחה לעומק של כחמישה מטרים.
דבר לא קרה לה, היא לא נפצעה אפילו, אבל הפחד שפשט בקרב המטפלים והגורילות בני משפחתה היה בלתי נמנע.
הייתה זו דווקא איינה (AYANA), אחותה בת ה-8 שהתעשתה ראשונה. ומיד ירדה לחפיר בניסיון להעלות את אמליה הקטנה. היא הניפה אותה על גבה וטיפסה על קיר החומה שאמליה מונחת כ”שק קמח” על גבה.
השתיים החלו לטפס לקול תרועת המבקרים שצפו במתרחש מעבר לחפיר, אך באותם רגעים אי אפשר היה להתעלם מלוקאס אב המשפחה שנראה דרוך ולחוץ וזז מצד לצד לרוחב החצר.
איינה לקחה את אמליה על כתפיה כמעין “שק קמח” וכך בצעדים מדודים הן עלו לכיוון החצר. אך אמליה, נבהלה מחוטי החשמל שנמצאים על קיר החומה ושתיהן קפצו שוב לחפיר.
מרוב בהלה השתיים עברו לצד של הקהל, איינה הגדולה הבינה שזה לא המקום המתאים לעלות בו, ומיהרה לחזור אל החפיר ועלתה לבדה לחצר. אבל אמליה הקטנה הייתה כבר כל כך מבולבלת שהיא התחילה לטייל על שביל המבקרים.
המטפלים שעוד מתחילת התקרית חששו שדבר כזה עלול לקרות, חסמו את האזור עוד בזמן שהשתיים היו בתוך החפיר והזעיקו למקום את צוות המרפאה ואת וטרינר הספארי.
וטרינר הספארי הגיע למקום מצויד בחץ עם חומר טשטוש וירה אותו לכיוונה של אמליה. אמליה נרדמה תוך רגעים קצרים וזה אפשר לרועי יסני המטפל שלה להרימה להניחה עליו ולנסוע איתה בקלנועית לכיוון בית הלילה.
אמליה הועברה לבית הלילה שלה ולתוכו נכנסו בזה אחר זה כל הגורילות האחרות. כולם היו לחוצים ורצו לראות שאמליה חשה בטוב. הם התיישבו לידה והמתינו שתתעורר.
את הזמן שכל הגורילות שהו בבית הלילה, ניצלו המטפלים לגיזום הענפים החלשים שהטעו את אמליה וגרמו לנפילתה.
תוך שעה קלה, אמליה התאוששה, המשפחה נרגעה והחצר הייתה מוכנה ליציאתם מחדש. לוקאס הזכר השליט נתן את האות ויצא לחצר ואחריו כולם.
במשך אותו יום, אניה, אמא של אמליה ואיינה לא משו מאמליה הקטנה. הן הלכו להן שלושתן יחדיו כמו היו דבוקות זו לזו. מחוברות יותר מאי פעם, נזהרות שאמליה לא תעשה שום פסע ללא השגחה.
למחרת היום הן, כבר נרגעו ואפילו אמליה הורשתה להסתובב שוב לבדה בחצר.
באותו שבוע גם צוין יום הולדתה השמיני של איינה, בימי ההולדת של בעלי החיים אנחנו נוהגים לשמח אותם בעזרת צ’ופרים אהובים, איינה והגורילות קיבלו העשרות מגוונות באותו יום, אך נראה שלכזאת מתנת יומולדת ואירוע הצלה מרגש, אף אחד לא ציפה.