
אלכס היה הראשון שהבחין בה. הוא נכנס לחצר הקנגורו סביב השעה שבע בבוקר בכדי לנקות אותה ולהניח את ארוחת הבוקר של הקנגורואים בחצר. אלא שאז, שם לב למשהו ורדרד שנח על האדמה.
זו הייתה גורה קטנה בת ארבעה חודשים שעדיין לא השלימה את התפתחותה בתוך הכיס.
השלב הזה בו הגורים נמצאים בכיס הוא שלב בינתיים בין עובר לגור אך אם הגור מוצא את עצמו מחוץ לכיס טרם חלפו ששה עד שבעה חודשים הוא לא יוכל לשרוד. החיבור לפטמה שבכיס שקול כמעט לחיבור לחבל הטבור.
אלכס מיהר להרים את הגורה שצבעה היה ורוד כצבעם של גורים בשלב הזה והיא הייתה נטולת פרווה. הוא הבין שמדובר בבת של אליה (ELIYA), נקבת קנגורו בת שבע שהגיעה אלינו לפני כארבעה חודשים מהפארק האוסטראלי, הגן גורו שבניר דוד.
אלכס, הבהיל אותה למרפאת הספארי מהר ככל שניתן בתקווה להצילה.
ד”ר אריאלה רוזנצוויג הניחה את הגורה על משטח חימום תוך החדרת נוזלים וסוכרים לגופה באמצעות אינפוזיה.
שעה קלה היא נמה לה בתוך ארגז מרופד וניסתה להתחפר בו כמה שניתן כאילו מחקה את השהייה בתוך הכיס.
כאשר היה נראה שהגורה מתאוששת, הוחלט לנסות להחזירה לכיס של אמה.
אבל איך אפשר לעשות דבר כזה?
היה ברור שהאמא לא תתקרב אל המטפלים, ובוודאי לא תתיישב ותניח להם להכניס לכיסה את הגורה.
לכן, ד”ר רוזנצוויג הצטיידה בחומר הרדמה, היא נכנסה לחצר והמטפלים תפסו את אליה.
אריאלה הזריקה לה זריקת הרדמה וכולנו המתנו שתירדם.
במקביל, התקשרנו לקולגות שלנו, המומחים לחיות אוסטראליות בישראל, אנשי הגן גורו שבניר דוד.
כאמור, ארבעה חודשים קודם לכן, היו אלו אנשי הגן גורו ששלחו אלינו במבצע מורכב את אליה, אילנית ואלון- הקנגורו האדומים ועוד בהרדמה שלהם בניר דוד, התברר כי אליה ואילנית נושאות בכיסיהן גורים בני יומיים בלבד.
אנחנו רצינו לשמוע כעת מה דעתם על המקרה והאם הם חושבים שנוכל לסייע לגורה הקטנה ומה הסיכויים שהגורה הקטנה תעמוד בטלטלות הללו ותשרוד.
נדב ואורית הסבירו לנו בסבלנות איך למצוא את הפטמה ממנה הגורה הקטנה יונקת. לאמא קנגורו יש 4 פטמות ורק הפטמה שנמצאת בשימוש היא ארוכה ובולטת.
הם הציעו שלאחר שנמצא את הפטמה נצמיד אליה את הגורה ונמתין כדי לראות שהיא אכן מצליחה לינוק.
התרחקנו מהמקום ובעוד אליה האמא ישנה, הגורה הקטנה שלה גיששה וניסתה שוב להתחבר למקור המזון שלה.
זה לקח קצת זמן משום שהגורה לא הצליחה מיד להתחבר לפטמה, אולם כשראינו שהחיבור נעשה, ד”ר רוזנצוויג הדביקה את הכיס במסקינטייפ כדי למנוע את נפילת הגורה בזמן שאמה עדיין מורדמת.
עוד שעה קלה עברה על שאליה התאוששה והמטפלים מיהרו לפתוח עבורה את הדלת לכיוון החצר.
אליה יצאה בקפיצות מהוססות כשכיסה מודבק ורק פתח קטן שלא הודבק מאפשר לגורה לנשום אוויר אך הוא קטן מספיק בכדי שלא תיפול בשנית.
חלפו מאז כבר מספר ימים, הכיס עוד סגור במסקינטייפ אבל אפשר לראות שהגורה הקטנה, מאוד פעילה שם בפנים וזה משמח את כולנו.
נראה שהיא ממשיכה לינוק ולהתפתח ומידי פעם מוציאה יד או רגל מחוץ לכיס כאילו מנופפת ומסמלת לכולם שהכל מתנהל כשורה.