ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת יזמה דיון בנושא הערכות רשויות מקומיות להתמודדות עם סופות ונזקי טבע. יו”ר הוועדה, ח”כ דודי אמסלם, אמר בדיון: “כשנופל על עיר מבול עם כמות מים של שלושה חודשים, היא לא יכולה להיות ערוכה לכך. להיערך לאירוע כל כך יוצא דופן זה תכנון לא נכון ובזבוז הון, אבל כשזה קורה, המערכת חייבת לטפל באזרח הנפגע. המערכת המתכננת לוקחת סיכון ולא נערכת לאירועי קיצון, אבל המשמעות היא שבעת צרה היא חייבת לשפות את הנפגעים. מאיפה יביא ראש עיריית אשקלון 20 מיליון שקל כדי לתקן את נזקי השיטפון? יוריד מהחינוך? מהרווחה? במה זה שונה מנחיתת גראד או רעידת אדמה?”.
לירון אדלר, היועצת המשפטית של הוועדה, ציינה כי בענף החקלאות יש מנגנון מעוגן בחקיקה. לדבריה: “הממשלה צריכה להגדיר את האירוע כאסון טבע ולהגיד מה יהיה גובה הפיצוי. נותנים פיצוי על מה שאי אפשר לבטח. מה שחסר לנו זו מסגרת שאומרת מה עושים. בעבר ניתנו כספים ותקציבים ממשרדי האוצר והפנים לאחר אירועי שלג, אבל אין מנגנון. צריך להכין מנגנון”.
איתמר שמעוני, ראש עיריית אשקלון בה היו נזקים חמורים, סיפר לחברי הכנסת: “משרד הפנים הפנה אותנו למשרד התשתיות. ואלה אמרו זה לא אנחנו. נבחרנו כעיר הראשונה שתעשה פיילוט הערכות לצונאמי, אבל לשיטפון הזה לא יכולנו להתכונן. העיר קיבלה גשם בכמות לא צפויה. נשבר שיא”.
נאוה רונן, מעיריית נתניה ציינה: “בבריטניה הפרלמנט אישר הקמת פול ביטוח שיטפונות. צריך להקים גם אצלנו פול ביטוח בסבסוד ממשלתי”.
יו”ר הוועדה סיכם את הדיון ואמר כי משרד הפנים חייב לקחת אחריות. לדבריו: “קריסת כביש זה אירוע יותר חמור מברד על תפוזים. הוועדה דורשת ממשרד הפנים להקים ועדה בינמשרדית בשיתוף השלטון המקומי ומשרד האוצר שתקבע את היקף הקרן ומה החלוקה בין המדינה לרשויות המקומיות. יש להסדיר שיפוי גם לנזקי תשתית ובעיקר לשים דגש על נזקים פרטיים, שם הכי קשה”.
