מזכ”ל ארגון OECD שחיבר את הדוח אמר לשר להגנת הסביבה: “צמיחה היא לא רק מספרים, אלא גם העצמת אזרחים”
מזכ”ל ה-OECD אנחל גוריה, הציג היום במפגש עם השר להגנת הסביבה, אבי גבאי בירושלים את דוח הארגון על איכות החיים בישראל. זהו הדו”ח הראשון שערך הארגון בצורה מקיפה על אחת המדינות החברות בו והוא בוחן לעומק את איכות החיים בישראל באופן כללי ובחלוקה לאוכלוסיות שונות. מהדוח עולה כי ביחס למדינות ה-OECD ישנם תחומים בהם המצב בישראל טוב מאוד, במיוחד בתחומי שביעות הרצון מהחיים במדינה, והבריאות המדווחת, אך ישנם תחומים בהם ישראל ניצבת נמוך מאוד ביחס למדינות ה-OECD במיוחד בתחומי העוני (בהתבסס על הכנסות), הדיור ואיכות האוויר. בדיור נמדדו האפשרויות לדיור זמין, בר השגה ומספר האנשים בדירה ובאיכות הסביבה נמדד מצב זיהום האוויר בישראל.
ישנם גם תחומים כגון חינוך בהם ביצועי ישראל טובים במספר מדדים, כמו לדוגמה רכישת תארים מתקדמים, אך במדדים אחרים באותו תחום ביצועיה יחסית נמוכים, כמו איכות הלמידה כפי שבאה לידי ביטוי בתוצאות מבחני פיזה.
חלק משמעותי בדו”ח מתייחס לחשיבות בבחינה של איכות החיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל ובמיוחד על אוכלוסיות הערבים והחרדים וזאת על רקע העובדה שכבר בשנת 2034 כ-40% מאוכלוסיית המדינה תשתייך לאחת משתי הקבוצות האלו. על פי הנתונים המוצגים בדו”ח, הציבור הערבי נמצא בעמדת נחיתות במדדי איכות חיים בכלל המימדים שנמדדו: ציבור זה יותר עני, הוא משתתף פחות בשוק התעסוקה, וזוכה לרמות מופחתות של בריאות והשכלה. המגבלות הללו על איכות חייו מגבירות זו את זו, כך לדוגמה שיעורי השכלה נמוכים יותר מקשים על מציאת עבודה רווחית והולמת. לעומת זאת, כשבוחנים את מצבם של החרדים בישראל – למרות שגם הם סובלים מרמות גבוהות של עוני, שיעורים נמוכים של השתתפות בשוק התעסוקה והשכלה כללית מועטת, הם מדווחים בדרך כלל על שביעות רצון רבה יותר מחייהם, ממצבם הכלכלי, וממצבם בדיור ובבריאות. הדוח מציין עובדה מעניינת בהקשר זה לפיה הגורמים הנתפסים כחשובים לאיכות חיים בין האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה היהודית הכללית מאוד דומים. עובדה שמצביעה על כך שבמידה ויטפלו במימדים אלו בקרב האוכלוסייה הערבית קיים פוטנציאל רב לשיפור איכות החיים הכללית במדינה. בעוד שיעור התעסוקה בישראל הוא מעט מעל לממוצע במדינות ה-OECD, ההכנסה הלאומית הפנויה עבור אזרח ושביעות הרצון מרמת המחיה הן מתחת לממוצע ושיעור גבוה יחסית של אזרחים עובדים שעות רבות (מעל 50 שעות בשבוע), ולכן נשאר להם פחות זמן להקדיש לפנאי ולמשפחה. ישראלים עובדים בממוצע 40.9 שעות בשבוע ביחס ל- 38.4 שעות בהן עובדים בממוצע במדינות ה-OECD.
מזכ”ל הארגון, אנחל גוריה, אמר במפגש עם גבאי: “צמיחה היא לא רק מספרים, אלא גם העצמת אזרחים, הגשמת שאיפותיהם והענקת השראה. אין מקום לשאננות, ישראל צריכה לחזק את מאמציה על מנת לספק איכות חיים לכל האזרחים וה-OECD מוכן לסייע בכך”
