האם הציבור הישראלי תומך בחייל היורה?

מחקר של חברת Buzzilla מגלה כי 82% מהגולשים ברשתות החברתיות תומך בחייל היורה
בזמן שבדרג המדיני והמשפטי חלוקות הדעות לגבי התנהגותו המוסרית והמשפטית של החייל היורה. מבדיקת מחלקת המחקר של Buzzilla – , המתמחה בניטור וניתוח שיח חברתי, נמצא כי מאז התפרסמה הפרשה ביום חמישי האחרון, הרשתות החברתיות בישראל מוצפות בקבוצות תמיכה בחייל. רק בימים האחרונים נפתחו בפייסבוק למעלה מ- 20 קבוצות, עם קצב הצטרפות משמעותי, מעל ל- 13,000 חברים. זאת בנוסף לעצומת התמיכה עם 37,000 חותמים.
רמת השיח והעניין הציבור והתמיכה גברו משמעותית לאחר יציאת המשפחה לתקשורת בבקשה לא לשפוט את בנה לפני שמוצתה החקירה. רק משעות הבוקר השתתפו בדיונים למעלה מ-10,000 אנשים – זאת ביום ראשון בבוקר כשאנשים בדרכם לעבודה או במקום עבודתם. מעורבות גבוהה מאוד ושיח אמוציונאלי , האופייני לשיח על חיילים.

התמיכה הגורפת בחייל ובמעשה הירי באה לידי ביטוי באופן חד משמעי: 82% מהציבור תומך בחייל ובמעשה עצמו. רבים מאלו שניסו להשתתף בדיונים ולבקר את החייל זכו לקיתונות של ביקורת, קללות ואלימות מילולית אישית וישירה. גם רוה”מ, דובר צה”ל ושר הביטחון שהעלו פוסטים המסתייגים מהתקרית – זכו למנת חלקם בשיח האלים המתקיים בסוגיה.

לצד התמיכה הגורפת ברשת החברתית רבים בעולם כאמור וגם במערכת הפוליטית בישראל מגנים את המעשה כפי שאמר שר הבטחון משה (בוגי) יעלון כי “האירוע בחברון מה שקרה בחברון, הוא אירוע חמור. מה שגרם לחקירת או לתחקיר האירוע זה לא הסרטון בצלם. בלי להיכנס כאן לפרטים, המפקדים שנכחו באירוע הבינו שיש פה אירוע חמור של חייל שסרח, ולכן כבר מייד ברמת הפלוגה ברמת הגדוד ברמת החטיבה, היה תחקיר ראשוני כבר ביום חמישי, שהשורה התחתונה שלו היתה, דיווח לרמות הממונות, יש פה אירוע חריג של חייל שסרח ולא של גיבור.

יעלון ציין כי “גם כאשר אנו נדרשים להכות באויבינו ולנצח אותם במלחמה או בכל קרב עימם, חובתנו המוסרית היא להקפיד קלה כחמורה. לשמור על צלם אנוש. לזכור את מגבלות הכוח גם אחרי שהאויב הוכה, ולמנוע מעצמנו התנהגות שאינה מוסרית. לזכור כי כוחנו אינו נובע רק מיכולתנו הצבאית, אלא קודם כל, מעוצמתנו המוסרית. זו חובתנו, לנצח ולהישאר בני אדם”.

ועד שהמערכת הצבאית והמשפטית תחקור את הפרשה בינתיים כותב דובר צה”ל, תת-אלוף מוטי אלמוז כתב בדף הפיסבוק שלו: “החייל מצוי בחקירה. אנחנו מקשיבים ונקשיב לו. לא נפקיר אותו. זה לא משפט שדה ולא לינץ'”