ריבלין אמר את הדברים וגם התייחס להיחלשות הסולידריות והתרחבות השסעים בחברה
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, נשא דברים במושב הפתיחה של הכנס הבינלאומי השנתי העשירי של המכון למחקרי בטחון לאומי, INSS, תחת הכותרת “האווירה האסטרטגית לשנת 2017”, שהתקיים במוזיאון ארץ ישראל רמת אביב.
“משנת 2009 ואילך, בצד הערכות המודיעין שמספקים הגופים המוסמכים בחוק, מציע גם המכון למחקרי ביטחון לאומי הערכה לאומית אסטרטגית.” אמר הנשיא וציין כי ההערכה של המכון עוסקת בשלל ההזדמנויות והאיומים שניצבים בפני מדינת ישראל ומגבה את קביעותיה בנתונים, במידע ובטיעונים סדורים. “החשוב מכל”, הדגיש הנשיא בדבריו: “זוהי הערכה שפתוחה לציבור כולו. ידע הוא כוח וידע שאותו חולקים המומחים עם כל הציבור, הוא כוח שהופך להיות זמין עבור כל הציבור”.
“ההערכה האסטרטגית של המכון למחקרי ביטחון לאומי והכנס הזה עצמו, הם נכס עצום לריבונות הישראלית. שכן הם אות וסימן להתבגרותה של הדמוקרטיה הישראלית. הם הסימן לכך שבמדינת ישראל ניתן לנהל דיון אמיתי ומקצועי בנושאים הרי גורל לקיומנו ושהדיון הזה יהיה בו בזמן גם דיון ציבורי. בדיון ציבורי אין די, יש צורך גם בציבור עצמו. יש צורך בציבור שיישא באחריות שבאה עם הידע, יש צורך בציבור ששאלת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל חשובה לו. ציבור שבצד השוני הרב בין מגזריו, תהיה בו גם שותפות וערבות.”
“איום אסטרטגי מרכזי שעליו מצביעה ההערכה השנתית של המכון, הוא ‘החלשות הסולידריות הישראלית והתרחבות השסעים,'” אמר הנשיא והמשיך: “זו אינה אמירה ‘חברתית’ גרידא. זו אינה טעות קולמוס שהשתרבבה בטעות להערכה ביטחונית – זוהי קריאת אזהרה חמורה ודחופה, זו קריאה שמבטאת הבנה שהסולידריות היא מרכיב בחוסן הלאומי שלנו, זו קריאה שמכריזה כי המתחים הפנימיים בישראל מהווים איום קיומי על עצם ביטחוננו לא פחות וכיום אף יותר מאיומים צבאיים חיצוניים שנחלשו בעת האחרונה. ההתרעה על האיום – אמיתית, וההתמודדות למול האיום – בידינו. ורק בידינו.”
“השסעים הפנימיים הם מרובים ושונים. יחסי צבא וחברה, יחסי דת ומדינה ויחסי החברה והמוסדות הממלכתיים.” אמר הנשיא והתייחס למתווה ההסדר עם החברה הבדואית: ״בשבוע שעבר נחשפנו כולנו לאחד השסעים הרגישים מול החברה הבדואית. אני רוצה להפריד בין השתלשלות האירועים בשטח, לבין הפתרון ארוך הטווח. מתווה ההסדר עם הבדואים נמצא על שולחן הממשלה כבר זמן רב מאד. דו”ח גולדברג פורסם ב-2008. מתווה פראוור שנועד ליישם את דו”ח גולדברג, עם תיקוניו של בגין אושר בכנסת ב-2013. אני יכול לומר שעל קרוב ל-90 אחוז מעקרונות המתווה יש הסכמה. המחלוקת היא על השאר. יהיו נקודות בהן תהיה אכיפה, ללא ספק. אבל יש גם הסכמות. העיכוב בביצוע המתווה הוא הרה אסון למדינת ישראל. אם נמתין עוד עשרים שנה לא נוכל עוד לפתור את הבעיה.”
הנשיא הדגיש בסוף דבריו כי: “ההסדר עם הבדואים צריך להיות הנושא הראשון במעלה בסדר היום הציבורי זה בנפשה של מדינת ישראל. הדברים אמורים גם כלפי כלל המגזר הערבי. אסור לנו להמתין עוד רגע. כל המתנה מרחיקה את הפתרון, ויכולה להגדיל את השסע והאלימות.”
