בתום דיון ממושך אישרה היום (ד’) מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק המאבק בטרור. לאחר שנדחו כל ההסתייגויות, תמכו בהצעה בקריאה שלישית 57 לעומת 16 מתנגדים
בין סעיפי החוק, נקבעו עבירות פליליות חדשות העוסקות בטרור.
כך למשל, נקבעה עבירה פלילית של קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור, ללא דרישת הסתברות שיבוצע מעשה בעקבות הקריאה, בניגוד לדרישת החוק הנוכחי ל”אפשרות ממשית” שיבוצע מעשה טרור בעקבות הקריאה.
כמו כן, על פי החוק, הענישה על חברי ארגון הטרור תהיה באופן הבא: העומד בראש הארגון, במישרין או בעקיפין, יהיה צפוי למאסר של 25 שנה. אם במסגרת פעילות ארגון הטרור, דין העומד בראש הארגון יהיה מאסר עולם כעונש חובה. מאסר עולם יהיה גם העונש של מבצע עבירת טרור תוך שימוש בנשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי. אם נגזר מאסר עולם על האסיר, לא ניתן יהיה לקצוב את העונש, אלא לאחר שריצה 15 שנה לפחות.
המבצע פעולה או עסקה בנשק, בחומר מזיק או במתקם רגיש למטרות טרור יהיה צפוי לענישה של 20 שנות מאסר או קנס בגובה של פי עשרה מהקנס הקבוע בחוק. המבצע תפקיד ניהולי או פיקודי בארגון יהיה צפוי לעונש של 10 שנות מאסר, ואם הפעילות היא פלילית הענישה תוחמר לעד 15 שנות מאסר. מי שעושה עבירת רכוש הקשורה לטרור יהיה צפוי לעונש של 10 שנות מאסר או קנס בגובה של פי 20 מהקנס הקבוע בחוק.
המאמן טרוריסטים יהיה צפוי לעונש של 9 שנות מאסר, ואילו המקבל אימון שכזה, המגייס חברים לארגון או המבצע פעילות בעבור הארגון, וכן המאיים לבצע מעשה טרור, יהיה צפוי לעונש של 7 שנים. ואילו כל חבר אחר בארגון, מי שמפרסם קריאה ישירה או עידוד למעשה טרור, או יעמיד אמצעים (כמו הסעה, מזון, בגדים וכסף) לרשות ארגון טרור, יהיה צפוי לעונש של 5 שנות מאסר. עונש דומה יחול על מי שייתן שירות או יעמיד אמצעים לרשות ארגון הטרור, אלא אם הוכיח שלא היה מודע לכך שהארגון הוא ארגון טרור.
ענישה קלה יותר, של 3 שנות מאסר, תחול על מי שעושה מעשה פומבי של הזדהות עם הארגון, כולל פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה, הנפת דגל, הצתה או פרסום של סמל, או הצגה, השמעה או פרסום של סיסמה או המנון. ענישה דומה תחול על מי שלא מנע מעשה טרור. מי שיחזיק פרסום או ייתן שירות שקשור בפרסום חומרי הזדהות עם ארגון טרור יהיה צפוי לעונש של שנתיים מאסר.
הכנה לביצוע עבירת טרור תגרור ענישה של מחצית העונש הקבוע לאותה עבירה, ואם העבירה היתה מאסר עולם, יהיה 15 שנה.
עוד נקבע, כי העובר עבירת טרור שדינה מאסר עולם ולא נקבע לה עונש חובה – דינו יהיה 30 שנות מאסר.
עוד על פי החוק החדש: שר הביטחון או הממשלה, לפי העניין, רשאים להכריז בצו על ארגון טרור, על בסיס בקשה מראש השב”כ ולאחר חוות דעת מהיועץ המשפטי לממשלה.
במקביל, על פי החוק, הקבינט המדיני-ביטחוני יוכל להכריז על ארגון טרור שהתארגן בחו”ל, אם הכריז על כך ארגון מוסמך או מועצת הביטחון של האו”ם.
בנוסף, ההצעה מסמיכה את שר הביטחון לחלט רכוש בחילוט מינהלי מחשודים בעבירות ביטחון.
הצעת החוק עוסקת אף בצד הפרוצדורלי המשפטי של המאבק בטרור, כגון: אמרת עד מחוץ לבית המשפט, עדות מוקדמת, התיישנות, מעצר חשוד בעבירת ביטחון, סטייה מדיני הראיות וראיות חסויות. במקביל לכניסת החוק לתוקף, יבוטלו שני חוקים ושתי פקודות. בנוסף, החוק יבטל עשרות תקנות מתקנות ההגנה לשעת חירום וישנה סעיפי חוק רבים ב-14 חוקים אחרים.
שרת המשפטים, איילת שקד מסרה היום, זמן קצר לאחר אישור החוק סופית כי “הפיגועים באורלנדו ובתל אביב מראים יותר מתמיד שאין סיבה לטרור. יש תירוצים. רק בענישה הולמת ובהרתעה אפשר לנצח אותו. היום הכנסת ומדינת ישראל הפכו לחוד החנית העולמית של המלחמה בטרור. טרור מודל 2016 קיבל היום מענה מודל 2016. אני מודה לוועדת החוקה, בראשות ח”כ ניסן סלומינסקי, על דחיפת החוק. אני מודה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי ולעו”ד נעמה פויכטונגר ממחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) על העבודה הרבה בהכנת החוק”.
יו”ר ועדת החוקה, ח”כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) מסר כי “היום אושר חוק הטרור אשר עוכב למעלה מ-6 שנים. החוק מוסיף ומחזק את סמכויות כוחות הביטחון להיאבק בטרור. כמו כן הוא מבטל כ-60 תקנות חירום מתקופת המנדט הבריטי והוא עוצב מהניסיון העצום, שלצערנו יש למדינת ישראל במלחמה בטרור. נפגשתי עם נציגים רבים מרחבי העולם שמתמודדים גם הם עם מכת הטרור. הם שמחו ללמוד מהחוק שעבר סופית היום במליאה על איך אפשר להיאבק ללא פשרות בטרור, ובד בבד לשמור על זכויות אדם”.
הצעת החוק גרמה לדיון ממושך בכנסת ולביקורת בעיקר באופוזיציה, בעיקר בקרב חברי הכנסת הערבים בסיעות ‘הרשימה המשותפת’.
כך ח”כ איימן עודה, יו”ר ‘הרשימה המשותפת’ כי “החוק הזה פוגע בצורה ישירה בישראל הרשמית. למה? כי מדינת ישראל מקיימת תיאום ביטחוני עם אנשי אש”ף, מדינת ישראל מקיימת קשרים עם הרשות הפלסטינית ועם חברי אש”ף. ואש”ף, לפי ההגדרה הישראלית, הוא ארגון טרור, וחבריו הם חלק מארגון טרור. אז לפי החוק הזה, זה חלק מהפניקה של השלב האחרון של הקולוניאליזם”.
ח”כ יואל חסון (המחנה הציוני) העניק במהלך הדיון תמיכה בחוק.
“אני רוצה לומר לחבריי, בעיקר בסיעה המשותפת, שבאופן אוטומטי לצערי יצאו נגד החוק הזה, בעיני, כמה שיש בחוק הזה, ויש בחוק הזה סעיפים לא פשוטים, והוא חוק לא פשוט, ואני מודע לכך שהחוק הזה לא פשוט, אבל בעיניי החוק הזה הוא חוק ישראלי ולא חוק אנטי ערבי. הוא חוק ישראלי. והוא חוק שבא להגן על כל אזרחי מדינת ישראל, והטרור, להזכיר לך חברי, הוא טרור שלא יודע להבחין, מי יושב בשולחן הזה ומי יושב בשולחן אחר. ואתם יודעים את זה גם מהניסיון. לכן זה לא חוק אנטי ערבי ולא חוק נגד אזרחי מדינת ישראל הערבים, זה חוק בעד אזרחי מדינת ישראל. ובעיניי, כל מי שיש לו סיכוי לשלם מחיר כזה או אחר בעקבות החוק הזה, בדרך כלל – לא תמיד, יש גם מקרים יוצאי דופן – בדרך כלל, כנראה, יש סיבה, למה הוא אמור להינזק מהחוק הזה”.
