אחר עשרים וחמש שנות התנדבות, פורש חיים סגל מניהול סניף יד שרה בנהריה. “עבדתי במפעל האזבסט בעיר”, הוא סיפר השבוע “ולפני היציאה לפנסיה חשבתי לעצמי לאן אני הולך. לא רציתי לשבת ולשתות קפה כמו שהרבה נהריינים עושים, ומצאתי שיד שרה זה המקום שהכי מתאים עבורי להרגיש שאני עוד יכול לעזור לאנשים”.
סגל הגיע מידי יום לסניף שמסייע לתושבי האזור, ללא הבדלי דת. במסגרת תפקידו הוא היה אחראי על שירות השאלת הציוד הרפואי והפעלת עשרות המתנדבים בסניף.
לאירוע הפרידה שנערך בסוף השבוע שעבר הגיעו כל מתנדבי הסניף וכן מנהלי האזור, רינת רידר וישעיהו רוט. משה כהן, מנכ”ל יד שרה התייצב אף הוא כדי בטקס כדי לברך ולהוקיר את פעילותו של אחד המנהלים המסורים והוותיקים ביד שרה. יוסל’ה סקוק, מתנדב בן 92, בירך את חיים בהתרגשות רבה, והדגיש שגם בתקופות קשות מבחינה אישית, הוא לא וויתר על יד שרה והמשיך להגיע.
סגל שבנעוריו היה שחקן כדורגל מוכר, אמר לחוגגים: “ההתנדבות ביד שרה חיזקה אותי, ואני חיזקתי את הסניף. עזרתי לאחרים וזה נתן לי כח להמשיך גם בזמנים קשים. אנחנו משפחה אחת. היו לי הרבה מקרים זכורים וחשובים ב-25 שנה. היה מקרה אחד של אדם שלא היה יכול לצאת מהבית. ועכשיו שאני חולה אני מבין מה זה לשבת בבית… הוא רצה לצאת מהבית ולא היה יכול. הוא התקשר אלי הביתה בשעות הערב. ‘אני מכיר אותך מהכדורגל. אני יודע שסיימת את העבודה ואתה פעיל ביד שרה’. שאלתי אותו איך אני יכול לעזור והוא ענה לי ‘אם תוכל להביא לי כיסא גלגלים הביתה, כדי שאוכל לצאת לראות את העולם’. כמובן שהבאתי לו כיסא הביתה. זה נתן לי סיפוק, וכשראיתי אותו אחר כך, הוא ממש פרח. זה סיפר קטן והיו המון סיפורים כאלו. אני יכול לדרוש יותר מזה”. רציתי לעזור לאנשים חולים או מבוגרים, שירגישו שגם הם שווים”.
