“יום האחדות” השני יוצא לדרך עם כמיליון וחצי משתתפים במאות פעילויות בכל רחבי הארץ. בשיאו של היום יוענק “פרס ירושלים לאחדות ישראל” בבית הנשיא שבבירה
“יום האחדות”, שמעלה על נס את האחדות שצריכה להתקיים בחברה הישראלית, ייערך מחר (ד’) זו השנה השנייה בהשתתפות כמיליון וחצי משתתפים שייקחו חלק בשלל פעילויות מגוונות.
היום ייערך בשיתוף פעולה עם הכנסת, משרד החינוך, המשרד לשיוויון חברתי, החברה למתנ”סים, חיל חינוך, תנועות נוער ועוד עשרות קהילות בעולם.
במסגרת היום, יעלו הגופים הנ”ל על סדר היום את נושא “האחדות” במסגרות השונות.
שיאו של היום בטקס בבית הנשיא בו יוענק “פרס ירושלים לאחדות ישראל”, שנקרא על שמם של שלושת הנערים: נפתלי פרנקל, גיל-עד שער ואייל יפרח ז”ל, שנחטפו ונרצחו ב-12 ביוני 2014 על-ידי מחבלים פלסטיניים.
הפרס נוסד בידי ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, העמותה לזכר שלושת הנערים (“למען שלום בית”) וארגון “גשר”.
הפרס יוענק במסגרת היום, זו השנה השנייה, על פעילות למען אחדות בחברה הישראלית.
הטקס יתקיים בבית הנשיא במעמד נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, חברי ועדת הפרס ומשפחות שלושת הנערים. כאומן אורח צפוי להופיע אביב גפן.
הפרס, על סך 300,000 ש”ח שיחולק בין הזוכים, מהווה את מפעל ההנצחה הראשון לשלושת הנערים ומוענק מידי שנה ב”יום האחדות”, בתאריך 1.6.16, סביב יום השנה לרצח שלושת הנערים.
בחירת הזוכים בפרס נעשתה על ידי ועדה ציבורית מיוחדת בה חברים: ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, משפחות הנערים, יו”ר הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי, הרמטכ”ל לשעבר בפעילות ציבורית ראשונה משחרורו, בני גנץ, שרת החינוך לשעבר, הפרופ’ יולי תמיר , חתן פרס ישראל, הרב יצחק דוד גרוסמן, הרב הראשי לשעבר של בריטניה, לורד זקס, נשיא גשר, הרב ד”ר דני טרופר, הזמר והיוצר, קובי אוז ואשת התקשורת, אורלי וילנאי.
זוכי הפרס השנה הם:
1. תנועת הנוער העובד והלומד, תנועת הבוגרים שלו, דרור ישראל ותנועת בני עקיבא – הנימוק לזכייה בפרס: “בארבע השנים האחרונות מובילות התנועות בני עקיבא, הנוער העובד והלומד ודרור ישראל (תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד) קו של חינוך להידברות ולפעילות משותפת זו עם זו ברמת בוגרים, מדריכים וחניכים. בני עקיבא והנוער העובד והלומד הן שתיים מבין שלוש תנועות הנוער הגדולות בארץ. לתנועות תפיסת עולם שונה באופן מובהק זו מזו, הן במישור היומיומי של אורחות ותרבות החיים והן במישור המדיני, ולכן עצם המיזם עצמו הוא תוצאה של ההכרה בצורך באחדות בעם”.
2. קבוצת הכדורגל הפועל “קטמון” ירושלים שנוסדה ב-2007, ע”י קבוצה מאוהדי הפועל ירושלים, שהחליטו להקים קבוצת כדורגל מקומית. הנימוק לזכייה בפרס: “קבוצת הכדורגל ממומנת במודל ייחודי של מימון ע”י האוהדים, והיא מפעילה פעילויות חברתיות רבות בירושלים, שמשתמשות בפלטפורמה של הכדורגל, ובפופולריות שלו, לצורך שינוי חברתי. מעבר להיותה מועדון כדורגל פעיל עם קבוצת בוגרים, נוער וילדים, מפעילה הקבוצה מפעלים חברתיים רבים, בהם משתתפים כ1000 בני נוער ממגוון אוכלוסיות- יהודים וערבים, בנים ובנות, דתיים וחילוניים ועוד”.
3. ארגון “קשר יהודי”. הנימוק לזכייה בפרס: “הארגון נוסד בשנת 2009, ומטרתו לאפשר לחילונים להכיר חרדים דרך חברותות טלפוניות. בהמשך נוצרו סדרות של מפגשים בו קבוצות חרדים נפגשים עם קבוצות חילוניות. הפעילות כוללת ערבי עיון, הרצאות, סיורים ושבתות. רוב הפעילות מבוססת על לימוד בחברותות, לימוד משותף ואישי המפגיש בצורה אינטימית את המשתתפים משני הצדדים. ‘קשר יהודי’ עורך שיתוף פעולה עם מכינות קדם צבאיות, תכנית זו מפגישה בין חניכי המכינות וצעירים חרדים למפגש החושף את שני הצדדים ומאפשר היכרות בלתי אמצעית. הארגון מציע למכינות תוכנית ארוכת טווח שתלווה אותם במהלך שנה שלמה התוכנית כוללת חברותות אישיות, ימי עיון משותפים, אירועים לקראת חגים וכדומה”.
4. “שותפות ביחד”, הרשת העולמית של בתי הספר ‘התאומים’, מיזם שפועל בשיתוף פעולה בינלאומי של הסוכנות היהודית, קרן היסוד והפדרציות היהודיות של צפון אמריקה ומקשר בין 450 קהילות יהודיות ברחבי העולם באמצעות 46 שותפויות בישראל. הנימוק לקבלת הפרס: “רשת בתי הספר ‘התאומים’ יוצרת תאומות חינוכית בין בתי ספר יהודיים בישראל ובחו”ל: התלמידים מעורבים בפעילויות לימוד משותפות, מתקשרים באופן מקוון ובנוסף על כך ישנה הכשרה מקצועית לצוותים החינוכיים. ברשת למעלה מ-600 מוסדות חינוך בארץ ובעולם, היקף הפעילות יוצר חיבור משמעותי בין ישראל והתפוצות ומביא לשיח אחיד, מתוך תפיסה כי התרבות היהודית מהווה עולם תוכן וערכים משותפים, המקשרים בין בני העם היהודי בכל העולם”.
בת גלים שער, אמו של גיל-עד שער ז”ל, מסרה היום (ד’) כי “ב’יום האחדות’, זו שנה שנייה, נחלק את פרס ירושלים לאחדות ישראל. היום, יותר מתמיד אנו זקוקים לתזכורת למה אנחנו מסוגלים. לאיזו עשייה חיובית יש בחברה שלנו.
מספר המועמדים הגדול מגלה שרבים האנשים בחברה הישראלית שעושים אחדות ולא רק מדברים אחדות. הזוכים מייצגים מודלים של עשייה משותפת וחיבור בין קצוות שלעיתים נדמה כבלתי אפשרי. והנה, ביוזמה ברוכה ועשייה מתמדת הם עושים את החיבור בין חרדים וחילונים, בין ערבים ויהודים, בין נוער חילוני ודתי ובין יהודים בארץ ובתפוצות. והכל בכבוד הדדי ובסובלנות שאפשר ללמוד ממנה”.
הרמטכ”ל לשעבר, רב-אלוף (במיל.) בני גנץ, שליווה את המשפחות בתקופת החטיפה, טען היום כי גילה “אנשים נדירים עם עוצמות נפש גדולות”.
“ההצטרפות לוועדת הפרס היא סגירת מעגל שהחלה במבצע ‘שובו אחים’ ומסתיים בהנצחה ראויה לבנים שמאחדת את החברה הישראלית. המשך קידום האחדות הוא בבחינת מפעל מורשת ראוי לאותה אחדות שליוותה אותנו בימי ׳שובו אחים׳ ו׳צוק איתן׳. הזוכים של הפרס מהווים מודל לחיקוי עבור החברה שלנו”, הוא הוסיף.
בין היתר, “יום האחדות” יפתח את אירועי שבוע ירושלים במערכת החינוך ויצוין בסימן “אחדות מתוך שונות”.
ממשרד החינוך נמסר כי מדובר ב”מהלך חינוכי שנועד לטפח את האחדות, חיזוק הסולידריות וקבלת האחר והשונה בחברה הישראלית ומתוך מטרה ליצור עתיד ישראלי משותף”.
הפעילויות החינוכיות לתלמידים ולתלמידות תתקיימנה במהלך יום הלימודים, וכן בשעות אחר הצהריים בתנועות הנוער וארגוני הנוער, במרכזים הקהילתיים ברשויות המקומיות ועוד. מגוון הפעילויות יכלול בין היתר: למידה, סדנאות, חוגים וסיורים משותפים של תלמידים ונערים מקבוצות שונות בחברה (למשל יהודים וערבים, חרדים, דתיים וחילוניים), ציין המשרד.
במסגרת ציון היום המיוחד במערכת החינוך, צפויים הנשיא התשיעי שמעון פרס ושר החינוך נפתלי בנט להיפגש מחר (ד’) עם 600 בני נוער יהודים וערבים לשיח על סולידריות, סובלנות ומניעת אלימות בחברה.
המפגש, שיתקיים בבוקר בהיכל התרבות בפתח תקווה, יהווה אירוע שיא של הפרויקט הטכנולוגי “גשרים לשלום” בהובלת מרכז פרס לשלום, ובשיתוף רשת אורט וגוגל ישראל, ואשר פועל לקירוב לבבות ושבירת מחסומים דרך הטכנולוגיה.
פרויקט “גשרים לשלום” פונה לבני נוער צעירים בשיתוף פעולה עם חברת Google. פרויקט זה מבוסס על פלטפורמת “Hangout” והוא חלק ממערכת החינוך, ומאפשר לבני נוער מרקעים שונים, בעלי דתות ואמונות שונות להכיר אחד את השני. שלב ההיכרות הראשוני בין בני הנוער נעשה באמצעות המחשב, סביבה המוכרת לילדים ומכנה להם סביבה בטוחה לתקשר, ובשלב השני עוברים בני הנוער למפגשים פנים מול פנים. עד היום השתתפו אלפי בני נוער ערבים ויהודים בפרויקט.
