משרד האוצר: התקציב החדש טוב לישראל

משרד האוצר: התקציב החדש טוב לישראל

משרד האוצר: תקציב המדינה לשנים 2018-2017 יכלול צעדים משמעותיים להאצת הצמיחה והעלאת הפריון במשק

הגשת תקציב המדינה

על רקע נתוני הצמיחה המרשימים של הרבעון האחרון, ממשיך שר האוצר, משה כחלון להוביל את המשק לעליה בצמיחה. תקציב המדינה והתכנית הכלכלית לשנים 2018-2017 שאושרו על ידי הממשלה ויוגשו לאישור הכנסת, מכילים מנועי צמיחה משמעותיים, לרבות השקעות בתשתיות תחבורה, תקציבים לעידוד התעשייה, המסחר ומגזר ההיי-טק, הפחתת מסים והשקעה בהון האנושי. כל זאת במטרה לעודד את הפעילות הכלכלית במשק ולהביא להעלאת הפריון. זאת, בנוסף להפחתת הנטל הרגולטורי המושת על המגזר העסקי, צמצום ביורוקרטיה ושיפור יכולת עשיית העסקים.​

על מנת לעודד את הפעילות הכלכלית במשק, כוללת הצעת התקציב הפחתה משמעותית מס חברות ומס הכנסה בהיקף של מעל לשלושה מיליארד ש”ח. בנוסף, יזם משרד האוצר הטבת מס משמעותית לחברות עתירות ידע, במטרה לעודד רישום קניין רוחני והכנסות המשוייכות אליו בישראל. צעד זה צפוי להביא להגדלת פעילות הפיתוח בישראל, ולמימוש הפוטנציאל הכלכלי של סקטור הפיתוח המתקדם בישראל.

כמו כן, אושרה התכנית של משרדי האוצר והתחבורה לפיתוח תשתיות תחבורה ציבורית בהיקף של כ-54 מיליארד ש”ח. מדובר בתכנית ההשקעות המשמעותית ביותר לפיתוח התחבורה הציבורית שנעשתה עד כה במשק, אשר מלבד הגדלת ההשקעות בטווח הקצר צפויה להוביל לשיפור משמעותי בפריון במשק על ידי הפחתת הגודש בדרכים. רוב הפרוייקטים ייעשו בשיתוף הסקטור הפרטי במודל PPP, ויפתחו אפשרויות מימון חדשות, בהיקפים משמעותיים לשוק ההון. כמו כן, פרויקטים אלה יוגדרו כ”פרוייקטי תשתית לאומית” וייהנו ממסלול מואץ, מופחת בירוקרטיה ושקוף במטרה לקדם את ביצועם באופן מהיר ככל הניתן.

בנוסף לכך, תקציב כלי הסיוע שיופעל על ידי משרד הכלכלה והתעשייה יעמוד על כ-2.7 מיליארד ₪ בכל אחת מהשנים 2017 ו-2018. תקציב כלי הסיוע למגזר העסקי שמופעלים על ידי משרד הכלכלה והתעשייה והרשות לחדשנות הוגדלו במאות מיליוני ש”ח בשנים 2018-2017, ויוקצו לעידוד העסקים הקטנים, התעשייה, הייצוא ועידוד החדשנות ותעשיית ההיי-טק.

בתוך כך יושקו מספר מסלולים חדשים בתקציב של למעלה מ-300 מלש”ח, להעלאת הפריון בסקטורים השונים. תקציב זה כולל מסלול להגדלת הפריון בתעשייה המסורתית ותכנית להגדלת הפריון בסקטורי המסחר והשירותים אשר במסגרתם יינתנו מענקים לשדרוג והטמעה של טכנולוגיה או שיטות ניהול מתקדמות לעסקים. המסלולים יופעלו על-ידי מרכז ההשקעות והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. עוד כולל התקציב מענקי מחקר ופיתוח לחברות בסקטור התעשייה המסורתית לסיוע בביצוע מחקר ופיתוח לשדרוג טכנולוגי של תהליכי הייצור ופיתוח מוצרים חדשים. כמו כן יוקצו תקציבים להקמת חממה ביו-טכנולוגית ומכוני מחקר תעשייתיים.

בנוסף, יוגדלו התקציבים המוקצים לעסקים קטנים ובינוניים, באמצעות הפעלת תכנית סיוע לעסקים חדשים בתחילת דרכם, אשר ייהנו מליווי וייעוץ בהיקף נרחב של סניפי המעוף, וכן יוגדלו תקציבי הסיוע ליצואנים, בדגש על יצואנים קטנים באמצעות הגדלת כלי הסיוע הקיימים, גיבוש תכנית סיוע ליצואנים מתחילים, השתתפות המדינה בביטוח סיכוני סחר חוץ והגדלת תקציב מכון היצוא.

בשל חשיבותו של ענף ההיי-טק, בנוסף לגידולי התקציב המשמעותיים ובהמשך להמרצת הפעילות הכלכלית בענף דרך יצירת תמריצי מס לרישום קניין רוחני מתקדם בישראל, הושם דגש בתקציב גם על הטיפול בכוח אדם מיומן לתעשייה עתירת הידע.

התקציב מכיל השקעה משמעותית בהון אנושי דרך תקציבי מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה בין היתר על ידי המשך ההשקעה בלימודי מתמטיקה מוגברים, תכנית לשיפור מיומנויות בשפה האנגלית, גידול בסטודנטים למקצועות עתירי ידע ועוד.

מעבר לכלי הסיוע שיופעלו על-ידי משרד הכלכלה והתעשייה, יוקצו מעל ל-300 מיליוני ש”ח לפיתוח תשתית הגז הטבעי, בין היתר באמצעות מענקים לחיבור מפעלי תעשייה מרוחקים והקמת תחנות תדלוק על בסיס גז טבעי.

בנוסף לכל אלו, כוללת התכנית הכלכלית צעדים משמעותיים לשיפור הסביבה הרגולטורית בישראל, הפחתת ביורוקרטיה והקלת היכולת לעשיית עסקים בישראל, ובפרט על עסקים קטנים ובינוניים. במסגרת זאת מקודמת רפורמה להקלה משמעותית ברישוי עסקים על ידי הסמכת מכוני בקרה פרטיים למתן רישיון עסק ופטור לעשרות סוגי עסקים מאישורי כבאות, יצירת פלטפורמה של One Stop Shop להקמת עסק חדש, הקלה על תהליך רישום נכס ועסקאות מקרקעין באמצעות הקלה על תהליכי תשלום מס שבח ומס רכישה וכן מנגנון להפחתת הנטל הרגולטורי המוטל על המגזר העסקי.

מנכ”ל משרד האוצר, שי באב”ד : “בהמשך למגמת הצמיחה המרשימה של 3.7% שרשם המשק ברבעון השני של השנה, ממשיך שר האוצר משה כחלון להתמקד בהגדלת הצמיחה והפיריון לשם העלאת רמת החיים של כל אזרחי ישראל. באמצעות הפחתות המיסים המשמעותיות, הקלת הרגולציה על המגזר העסקי והגברת כלי הסיוע של הממשלה, מניחים התקציב והתכנית הכלכלית יסודות איתנים לצמיחה שתונע על ידי פעילות עסקית בכלל הסקטורים. אנו בטוחים כי צעדים אלו ימשיכו להוביל את המשק לצמיחה”.

מנכל משרד הכלכלה, עמית לנג: “תקציב כלי הסיוע לתעשייה בכלל ולמגזר המייצא בתוכה בפרט יגדל. בנוסף, יגדלו גם התקציבים למחקר ופיתוח ולכלי הסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים. אם נוסיף לכך את מהלכי הפחתת המיסוי הדרמטיים לתחומי הקניין הרוחני ומהלכי עידוד התחרות בהם נוקט וימשיך לנקוט משרד הכלכלה הרי שיש בכך לתרום לחיזוק המגזר היצרני ולעודד את צמיחתו”.


כתבות שתשמחו לקרוא

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *