עיריית ירושלים יוזמת: אתרי הבניה יהפכו לתערוכות אומנות

עיריית ירושלים יוזמת: אתרי הבניה יהפכו לתערוכות אומנות
ניתן יהיה להציב על הגידור תוכן פרסומי כללי בעלות של מחצית אגרת פרסום רגילה. בתמונה: גידור דקורטיבי מרחבי ירושלים
צילום: חברת 'עדן'


עיריית ירושלים וחברת ‘עדן’ יזמו מהלך במסגרתו יחוייבו פרוייקטים בבניה להציב גידור דקורטיבי במקום גדרות האיזכורית הנהוגות כיום

על-פי המהלך החדש נקבע כי ההוראה תחול על פרוייקטים ציבוריים וכאלה הנמצאים לאורך צירים ראשיים או מקומות מרכזיים.

בנוסף, היא צפוייה להיות אחד מתנאי היתר הבניה.

מעיריית ירושלים נמסר היום (ג’) כי הגידור יכול לכלול תוכן אומנותי או הדמיות של הפרויקט, ללא כל צורך בתשלום אגרה, כאשר מונה רפרנט ייעודי בחברת ‘עדן’, שיסייע וייעץ ליזמים אשר רוצים לשלב תוכן אומנותי על הגדרות.

יודגש כי ניתן יהיה להציב על הגידור תוכן פרסומי כללי בעלות של מחצית אגרת פרסום רגילה.

ניתן יהיה להציב על הגידור תוכן פרסומי כללי בעלות של מחצית אגרת פרסום רגילה. בתמונה: גידור דקורטיבי מרחבי ירושלים | צילום: חברת 'עדן'
ניתן יהיה להציב על הגידור תוכן פרסומי כללי בעלות של מחצית אגרת פרסום רגילה. בתמונה: גידור דקורטיבי מרחבי ירושלים | צילום: חברת ‘עדן’

“בשלב ראשון נעשו פניות ליזמים באופן וולונטרי ונראה כי נכונותם להיענות לבקשה גבוהה. סנוניות ראשונות של המהלך ניתן לראות כבר כעת במספר פרוייקטים אשר ביצעו גידור דקורטיבי ובהם: מוזיאון הסובלנות, בנין המשביר הישן, מרכז לאומנויות הבמה, הספריה הלאומית, בנין הכנסת הישנה ובקרוב יוצב גידור גם בפרויקטים נוספים. חשוב להדגיש, כי בקרוב תנאי הגידור הדקורטיבי יוטמע בתוך היתרי הבניה”, הוסיפה העירייה בהודעה מיוחדת מטעמה.

אופיר מאי, מנהל אגף רישוי ופיקוח ציין היום כי “מטרת הגידור הינה קודם כל בטיחותית, אולם אנו רואים כאן הזדמנות לשפר את המרחב הציבורי ולהכניס קצת צבע וחיים ובכך לשפר את מראה הרחוב בתקופת הבניה. גם ליזם זה ישתלם מאחר וההדמיות של הפרויקט יסייעו לו לשווק ולמכור את הדירות, כך שהרווח הוא של כל הצדדים”.

בחברת ‘עדן’ ציינו בנוסף כי “גדרות תמיד מעלות בנו קונוטציות של גבול, אטימות, התרעה על סכנה ולכן הן עלולות לייצר ניכור בין התושבים למקום המגודר. הפרויקט המיוחד הזה בא לרכך את אופייה של הגדר: לייצר נגישות למקום, גם אם הוא מוקף באופן זמני בגדר. העיקרון המלווה את הפרויקט הוא הקשר – עקיף או ישיר – בין המקום המגודר לגדר עצמה: הגדרות בכיכר מנורה, בו נבנה בית ספר לאומניות מעוטרות ביצירות אומנות של אומנים צעירים, מרביתם ירושלמים; הגדר הסובבת את אתר הבניה של המוזיאון לסובלנות (הסמוך לבריכת ממילא) מעוטר בערב רב של הצעות שהוגשו על ידי הציבור לחידוש בריכת ממילא; מוזיאון הכנסת הישנה, הנמצא בהליכי שיפוץ אינטנסיביים מגודר למעשה במוזיאון עצמו שהודפס במיוחד על גבי הגדר ההיקפית עצמה, בבחינת – אם התושבים לא ייכנסו למוזיאון – המוזיאון ייצא אל התושבים. שיטוט בין הגדרות השונות מעלה שתי תופעות שקשה להתעלם מהן: ראשית – בכל רגע נתון נצפים הולכים ושבים עוצרים ליד הגדרות ומעיינים ביצירות הניבטות מהן. שנית – הנזק הוונדליסטי שלכאורה היה מצופה שייווצר ליצירות ולגדרות כמעט ואינו קיים. התושבים ובאי המקום שומרים על הגדר למרות החשש שליווה את מובילי הפרויקט”.


כתבות שתשמחו לקרוא

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *