הרב יוסי אילפורט, חסיד חב”ד בן 23 מקליפורניה, זכה לפני שנה בקרב ראשון במסגרת ספורט “אמנויות לחימה משולבות (MMA)”. לרגע היה נראה שקם לעם ישראל שמשון הגיבור חדש, אלא שהבחור הצעיר החליט שלא לפתח קריירה מקצועית כלוחם, אלא להתחתן ולפתח קריירה במסגרת ארגון שמעניק הגנה לקהילות יהודיות בחו”ל.
הקריירה הספורטיבית של הצעיר השדוף למראה, החלה רק כאשר אילפורט החליט להתאמן אצל לוחם עבר בשם טיירי סוקוודג’ו. בראיון לערוץ “פוקס ספורט” הצהיר בשעתו אילפורט שהוא מעולם לא היה מעורב בקטטה, מתנגד לאלימות, אבל למרות זאת אין לו בעיה מוסרית להשתתף בספורט אלים וקשוח במיוחד. לדבריו: “אני אני לא משלה את עצמי – אני יודע שזה קרב, אבל זה עניין של איזון – אני לא רוצה להיות קשוח, אני לא רוצה להיראות כמו חיה, אני רוצה להבהיר שאני בן אדם,.
האימונים של החב”דניק הצעיר לא היו קלים, גם בשל העובדה שהוא היה צריך לוותר על אימונים בסוף השבוע, בשל קדושת השבת, וגם כי כחלק מהאימון הוא נאלץ להתמודד עם השפלות ידידויות מצד המאמן, כמו לדוגמה: “סבתא שלי בועטת יותר חזק ממך והיא בכלל מתה”. בגילוי לב, הודה המאמן שהוא מומחה לג’ודו: “מעולם לא חשבתי שרב יכול להילחם, שהוא בכלל יהיה מעוניין להילחם”.
על כך אמר אילפורט: “זה אתגר פיזי, נפשי, רגשי. אני מאמין שאם אנחנו לא מאתגרים את עצמנו, אנחנו מבזבזים את הזמן”.
ראוי לציין כי לא מדובר בגיבור יהודי הראשון שמסעיר את התקשורת האמריקאית. ב-1957 זכה רפאל הלפרין ב”אליפות העולם” במסגרת “פדרציית ההיאבקות העולמית”. אלא שהלפרין, שלימים חזר בתשובה והפך רב מפורסם, הכחיש בתוקף את הטענות ולפיהן הקרבות בהם השתתף היו מבוימים, אלו היו בעיקר קרבות תיאטרליים שבהם הלפרין הגבוה והשרירי גילם את “היהודי הגיבור” שנלחם מול “הרעים”, כמו למשל לוחמים שהיו לבושים כנאצים.
המקרה של הרב אילפורט שונה לחלוטין – בניגוד לרב הלפרין, הוא איננו גבוה או שרירי. כמו כל חסיד חב”ד את פניו מעטרים שפם זקן ועל ראשו כיפה גדולה, אותה הוא מסיר בזמן הקרב עצמו.
ההבדל הגדול ביותר שאילפורט יודע להטיח אגרופים, להעניק בעיטות ולבצע “נעילות בריחים”, בעמידה ובשכיבה, בצורה מרשימה לכל הדעות. למען האמת, הרב הצעיר התגלה כעילוי של ממש בתוך הזירה, ובקרב הרשמי הראשון שבו הוא השתתף, אשר נערך לפני מספר ימים בהוליווד, הוא הוכרז כמנצח בנוק-אאוט טכני (TKO) כבר בסיבוב השני. לטובת מי שאינם בקיאים בתחום, סוג זה של ניצחון מוכרז כאשר השופטים חוששים שאחד הלוחמים פשוט יגרום לנזק בלתי הפיך ללוחם שמולו.
הרב אילפורט מודה שהקרב היה קשה עבורו בעיקר מבחינה נפשית. לדבריו: “זה היה מאוד לא נוח. כמו שראיתם, השתדלתי להכות אותו בצידי הראש ולא בפנים. לא חבטתי בו הכי חזק שיכולתי. טיירי המאמן אמר לי לאחר הקרב ‘אתה הרבה יותר מדי נחמד איתו, יכולת לנצח אותו קודם’. אבל אני מרגיש שעשיתי את מה שאני צריך לעשות”.
אבל
לפני מספר ימים חגג הרב הצעיר חצי שנה לנישואיו ולדבריו: “כרגע אני עובד לקראת פתיחה של תוכנית הכשרה בטחונית לקהילות היהודיות”. על השאלה האם הוא ישוב להילחם בזירה, הוא השיב: “אולי בעתיד, אבל לא באופן מיידי. זה לא מסלול קריירה עבורי. זה צורה אינטנסיבית של אימונים. אני מתאמן להקנות לעצמי משמעת אישית, כמו גם את הידיעה שאוכל להגן על עצמי ועל האנשים שאני אוהב. אני לא רוצה לקבל מכות ברחוב, אז זה המבחן הטוב ביותר שמצאתי. מאותה הסיבה השתתפתי בעבר בתחרות – אני רוצה לדעת שאני יכול להגיב ביעילות, גם תחת לחץ”.
