מחקר משותף של חוקרי מכון וייצמן ורשות העתיקות, שבדק זרעי פול שנחשפו בשנים האחרונות בחפירות ארכיאולוגיות באתרים מהתקופה הניאוליתית בגליל, שופך אור על הרגלי התזונה של בני האדם שחיו באזור לפני 10,000 שנה. זרעים שנמצאו באתרים הפרהיסטורים, מעידים כי תזונת האנשים אז הורכבה בעיקר מפול, וכן מעדשים, מסוגי אפונים שונים ומחומוס.
את המחקר ערכו הארכיאו-בוטנאית ולנטינה קרקוטה ממכון וייצמן, יחד עם דר’ אליזבטה בוארטו ודר’ ליאור רגב, ובשיתוף עם הארכיאולוגים ד”ר קובי ורדי, ד”ר יצחק פז, ד”ר חמודי חלאילה, ד”ר יניר מילבסקי וד”ר עמרי ברזילי מרשות העתיקות.
ריבוי זרעי הפול באתרים הניאוליתיים שנחפרו בגליל במהלך השנים האחרונות, מעיד על התמקדות בגידול הפול. תיארוך של הזרעים שבוצע במרכז קימל במכון וייצמן, העיד על טווח תאריכים הנע בין 10,160-9,890 שנה לפני זמננו. זרעים אלה, שנמצאו בחפירות במצב טוב, נשמרו בבורות אחסון (ממגורות) לאחר שהופרדו מקליפתם. מדידות הזרעים מלמדות על אחידות בגודלם – נתון המלמד על גידול חקלאי מאורגן, במסגרתו קצרו את הקטניות אשר הגיעו להבשלה באותו פרק זמן. לדברי החוקרים, שמירת הזרעים בבורות האחסון, מלמדת גם על תכנון החקלאות לאורך זמן, כאשר הזרעים שנשמרו נועדו לא רק למאכל, אלא גם להבטחת גידולים עתידיים לשנים הבאות.
לדברי הארכיאולוגים, התארוך המדוייק של זרעי הפול בשיטות מתקדמות, הוביל למסקנה כי מצאו את זרעי הפול המבוייתים הקדומים ביותר בעולם, המתוארכים ל- 10,125-10,200 שנה לפני זמננו.
