נשיא המדינה ביקר באוניברסיטת חיפה, שם סייר במעבדה לגנטיקה מולקולרית ונשא דברים בפני סטודנטים
נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, ביקר באוניברסיטת חיפה, במעבדה לגנטיקה מולקולרית בראשות פרופסור פואד פארס, שם הוצגו בפניו עיקר עבודות המחקר המתבצעות במעבדה המתמקדת בהבנת מבנה ותפקוד של חלבונים תוך שימוש בהנדסה גנטית לחקר מחלת הסרטן, גילוי הגנים המעורבים בהתפתחות סרטן לצורך פיתוח אסטרטגיות חדשות לאבחון וטיפול במחלת הסרטן.
החוקרים סיפרו לנשיא על עבודתם, הציגו בפניו את התקדמותם ואת התאים הנחקרים באמצעות מיקרוסקופ. בין החוקרים פגש דוקטורנטים מכלל המגזרים בישראל, יהודים, ערבים מוסלמים, דרוזים ובהם אף הדוקטורנטית הצ’רקסית הראשונה בישראל, טינה נאפסו. הנשיא התפעל מן הפיתוחים הרפואיים, הודה לפרופ’ פארס וחוקריו על העבודה הנמרצת ואיחל להם הצלחה בהמשך עבודתם.
לאחר מכן, נשיא המדינה נפגש עם כ-400 סטודנטים, נשא בפניהם דברים ואמר: “האוניברסיטה היא בין המקומות הבודדים, בהם נפגשים ארבעת השבטים. אני זוכר את ימי הלימודים שלי, והמפגש עם סטודנטים מכל המגזרים, כאן אני רואה הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים ובני דודים יחד. אני מסתכל עליכם ורואה את החוויה הישראלית כמו שהיא, עם ההבנה שאין מנוס אלא לחיות יחד ויש לנו יכולת ליצור מערכת שיכולה להועיל לכולנו ולקדם אותנו.” במהלך המפגש השיב הנשיא על מספר שאלות. הנשיא השיב על כניסת מערכת ההשכלה הגבוהה כפתרון ביצירת הישראליות החדשה, כי “יש לאקדמיה כמקום מפגש ראשון של השבטים השונים, תפקיד מכריע ביצירת הישראליות החדשה. הכוח של האוניברסיטה מתבטא בהכשרת המנהיגות העתידית, בהיותה חוליה מקשרת לשוק העבודה ומעבדה לרעיונות ופתרונות. תמהיל הסגל והסטודנטים, צריך להלום את המציאות הישראלית במידת האפשר והאוניברסיטה צריכה לחתור לא רק ללמידה משותפת, אלא ליצירת מפגש משמעותי.”
הנשיא נשאל אף על עמידתו מול הביקורת המופנית כלפיו, וענה כי “סוגיית היחסים בין המגזרים השונים המרכיבים את החברה הישראלית, נוגעת בעצביה החשופים של החברה שלנו- ולכן מעוררת תגובות עזות, במקביל, יש אנשים שמתפרנסים מליבוי הקונפליקטים. לא נבחרתי לנשיא כדי שיתלו את תמונת על הקיר של, נבחרתי כדי להשפיע. אני חש אחריות גם כלפי אלו התוקפים והמבקרים אותי. אני נשיא של כלל אזרחי ישראל”.
