אנשי חברת “ביו-בי” מקיבוץ שדה אליהו, המתמחים בלוחמה ביולוגית ממליצים לציבור לבדוק היטב את הסכך שבו הם משתמשים. מתברר שגיזום עצי דקל לסכך לסוכה, באופן בלתי מבוקר עלול לגרום להתפשטות של חיפושית חידקונית הדקל ברחבי הארץ.
מתברר כי זחלי “חדקונית הדקל האדומה” יכולים לחפור חורים עד אורך של מטר בגזעי עצי דקל ובכך להחלישם כך שבסופו של דבר הורגות החיפושיות את הגזע המארח. כתוצאה מכך, חדקונית נחשבת מזיק עיקרי במטעי דקליים, קוקוס ותמרים.
במקור החיפושית התפתחה באסיה הטרופית, ומשם התפשטה לאפריקה ואירופה והיא הגיעה לאגן הים התיכון בשנת 1980. בשנים האחרונות הצליחה החידקונית להתפשט לחלקים נרחבים במדינת ישראל והיא גורמת לנזקים כבדים עד כדי התמוטטות של עצי דקל. עונות המעבר מאופיינות בפעילות ערה של החידקונית. גיזום ענפי הדקלים כסכך לסוכה והובלתם לחצרות וגינות במקומות אחרים עלולים להביא להתגברות בהפצת החידקונית גם לאזורים שבהם שיעור ההידבקות הוא עד כה נמוך יחסית.
גיזום ענפי הדקלים הגורם לפציעתם עלול להגביר את משיכת החדקוניות אליהם בשל הריח הייחודי המופרש מהגדם לאחר הגיזום. לכן ממליצים בביו-בי לטפל בגדמים שנותרים בכדי שהחיפושיות שיגיעו אליו יודברו. ניתן לעשות זאת גם באמצעים ביולוגיים ידידותיים לסביבה.
בעץ שכבר נגוע, בסיס כפות התמר עלול להכיל גלמי חידקונית. גלמים אלו עלולים להיות מועברים יחד עם הסכך לאזורים אליהם המזיק טרם הגיע ובכך עלולים להוות מאיץ להופעת המזיק. לפני גיזום עצים לסכך ממליצים בביו-בי לבצע בדיקה האם העץ נגוע בחידקונית. יש לחזור על הבדיקה בכפות התמרים הגזומות שבהן במקרים רבים נוהגים זחלי החידקונית להתגלם. במידה ויש גלמים של חידקונית יש לגרוס את הסכך ולא להשתמש בו.
הניסיון מוכיח שהיקף ההתפשטות של החידקונית תלוי גם בהתנהלותם של בני האדם. יש הבדלים גדולים בנזקי החידקונית בין רשויות מקומיות בהתאם לרמת המודעות והטיפול של כל רשות ורשות. במקומות בהם ההתייחסות היא רצינית ומכונה ישנה הצלחה וניתן להגיע לשליטה במזיק ובכך לצמצם החרפת הנגיעות וכך כדאי לנהוג גם לקראת חג סוכות.
