פעולות ב”עדיפות לאומית” לישובים ואזורים שנזקקים לסיוע מהמשרד להגנת הסביבה

פעולות ב”עדיפות לאומית” לישובים ואזורים שנזקקים לסיוע מהמשרד להגנת הסביבה
"עם השנים גדל הפער בין מצבן הסביבתי של רשויות חלשות לבין מצבן של רשויות חזקות". זיהום אוויר
צילום המחשה (למצולם אין כל קשר לנאמר בכתבה): www.pixabay.com

הממשלה החליטה פה אחד כי יישובים ואזורים, המדורגים באשכולות 1-5 בדירוג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנזקקים לסיוע מהמשרד להגנת הסביבה יקבלו מעמד של אזור “עדיפות לאומית” בנושאים בהם עוסק המשרד

הממשלה אישרה היום (א’) בישיבתה השבועית פה אחד את הצעת ההחלטה של המשרד להגנת הסביבה על הכרזתם של יישובים ואזורים, המדורגים באשכולות 1-5 בדירוג הלמ”ס, כיישובים בעלי “עדיפות לאומית” בכל הנוגע לפעילות המשרד להגנת הסביבה.

זאת, “במטרה לשפר את איכות החיים של התושבים באזורים אלה, לצמצם פערים בנושאי סביבה, לצמצם את חשיפת האוכלוסיה בישובים אלה לסיכונים הנובעים מזיהום סביבתי ולקדם את השגתם של יעדים בינלאומיים הנוגעים להפחתת פליטות והעברות של פסולת לסביבה”, כהגדרת המשרד להגנת הסביבה.

הסדרה סביבתית מחייבת פעמים רבות השקעה כספית ראשונית שאיננה אפשרית לרשויות חלשות כלכלית. כתוצאה מכך, ברשויות מקומיות החלשות קיים מחסור בהסדרה ותשתיות סביבתיות ראויות, והפער בין איכות החיים והסביבה של תושבי הרשויות המקומיות החלשות והאיתנות, הולך ומעמיק. כמו כן, רמת הסיכון הנובע ממפגעים סביבתיים ברשויות אלה גבוה בהרבה מרמת הסיכון ברשויות חזקות.

במקרים רבים ישנה הלימה בין הרמה הסוציו-אקונומית של רשות מקומית לבין רמת הזיהומים והסיכונים הסביבתיים הקיימים באותה רשות.

הדבר נובע מאיכות ירודה של התשתיות הסביבתיות ברשות ומהתעדוף הנמוך לו זוכים הנושאים הסביבתיים בסדר היום של רשות מקומית.

"עם השנים גדל הפער בין מצבן הסביבתי של רשויות חלשות לבין מצבן של רשויות חזקות". זיהום אוויר | צילום המחשה (למצולם אין כל קשר לנאמר בכתבה): www.pixabay.com
“עם השנים גדל הפער בין מצבן הסביבתי של רשויות חלשות לבין מצבן של רשויות חזקות”. זיהום אוויר | צילום המחשה (למצולם אין כל קשר לנאמר בכתבה): www.pixabay.com

מצב זה הוא בעל פוטנציאל ליצירת מפגעים וסיכונים סביתיים, לרבות מפגעים שהשפעתם לא מסתיימת בגבולות הרשות’ כמו: זיהום אוויר או קרקע – זיהום אוויר כתוצאה משריפת פסולת, מפגעים בריאותיים ותברואתיים הנובעים מהעדר טיפול הולם בפסולת וזיהום קרקע ומים כתוצאה ממטמנות לא חוקיות בתחומי הרשות.

לפי הנתונים שמסר המשרד להגנת הסביבה עולה כי רשויות מקומיות חזקות משקיעות בהוצאות על הסביבה 1,010 ש”ח לשנה עבור כל תושב, בעוד שרשויות מקומיות חלשות באשכולות 1-5 משקיעות 691 ש”ח בלבד לשנה עבור כל תושב. כלומר: רשויות איתנות משקיעות כ-50% יותר בהוצאות על סביבה, ביחס לרשויות חלשות. כמו כן, ברשויות מקומיות חלשות שיעור פחת המים במערכות הביוב הוא פי 2.5 משיעות הפחת ברשויות המקומיות החזקות, מה שמעיד על מצבן הירוד של מערכות הביוב ברשויות החלשות.

יצויין כי על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה “עם השנים גדל הפער בין מצבן הסביבתי של רשויות חלשות לבין מצבן של רשויות חזקות”.

“ההצעה שאושרה היום תביא לצמצום פערים אלה באמצעות תמיכות של המשרד בישובים החלשים”, הבטיח המשרד היום.


כתבות שתשמחו לקרוא

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *