בקבר הנביא יתרו (נביא שועייב) נערך טקס יוצא דופן שבו פורק באופן רשמי גדוד חרב (גדוד 299), לאחר 41 שנות פעילות. ב-1947 החלו דרוזים בגליל ובכרמל לסייע ליישוב היהודי במאבק למען הקמת מדינת ישראל. לאחר הקמת המדינה היה בצה”ל גדוד מיעוטים ובשנת 1974 הוקם גדוד רשמית דרוזי תחת פיקודו של בנימין בן אליעזר (פואד). לוחמי הגדוד עוברים הכשרת חי”ר מלאה ככל הלוחמים, ונודעו מאז ומתמיד כחיילים נאמנים ומסורים.
הגדוד היה פעיל במבצעים צבאיים חשובים לאורך ההיסטוריה של המדינה: במבצע קדש, במלחמת ששת הימים בגדה המערבית ובמלחמת יום הכיפורים בקרבות הבלימה ברמת הגולן. הגדוד התבלט במסירותו בעיקר במבצע שלום הגליל ובמלחמת לבנון השנייה. במבצע שלום הגליל, שיעור התייצבות אנשי המילואים הדרוזים הגיע ל-100%. בנוסף אליהם, חיילי הסדיר מסיירת הגדוד לקחו חלק משמעותי בלחימה בלבנון לצד יחידות נוספות. במלחמת לבנון השנייה היה הגדוד הראשון שנכנס לשטח לבנון, וגם האחרון לעזוב. במהלך הלחימה ארבעה חיילים חזרו לכפריהם בצפון כדי להתחתן, ומיד שבו ללחימה. כמו כן, היה זה הגדוד עם שעות התרעננות המועטות ביותר, ועל מסירותו הרבה זכה לקבל צל”ש יחידתי ממפקד פיקוד הצפון.
בשנת 2001 עבר הגדוד לפעול רק בגזרת הצפון, כדי שהלוחמים יתמקצעו ויכירו את השטח. במאי האחרון התקבלה במטה הכללי ובראשו הרמטכ״ל רא”ל גדי אייזנקוט החלטה לסגור את הגדוד, ולשלב את הלוחמים הדרוזים בכלל יחידות הצבא. ההחלטה הגיעה מתוך התפיסה שכבר אין צורך ביחידה ייעודית לדרוזית שתבודד אותם משאר החיילים בצבא, אלא להפך- על מנת לשלבם באופן מוצלח יותר בחברה הישראלית כולה מוטב יהיה אם ישרתו בצבא יחד עם כלל האוכלוסייה. מספר קצינים דרוזים במילואים, הביעו מחאה כנגד ההחלטה, אולם מי שהכריעו את הכף הם צעירי העדה שרצו לשרת בחטיבות החי”ר ה”רגילות”. חלק מבני העדה גם השתלבו ביחידות העילית של צה”ל.
השבוע התקיימה עצרת הסגירה הרשמית של הגדוד, במעמד שר הביטחון מר משה (בוגי) יעלון, מפקד פיקוד הצפון, אלוף אביב כוכבי, מפקד עוצבת “הגליל”, תת-אלוף אמיר ברעם והמנהיג הרוחני לעדה הדרוזית, שיח מוופאק טריף. שר הביטחון אמר באירוע: “גדוד חרב פעל בכל שנות קיומו בחזית הלחימה. בנחישות ובמקצועיות שירתו לוחמיו ומפקדיו, נושאים בתרמילם ערכים ואת הרוח המאפיינת את בני העדה כלוחמים ומהווים מרכיב חיוני בחוסננו הביטחוני. ברית החיים בין מדינת ישראל והעם היהודי לבין העדה הדרוזית אינה ניתנת לניתוק או לערעור וחובת כולנו היא לחזקה אף יותר, הן בצה”ל והן בחברה הישראלית”.
