יצחק לבנון שהיה שגריר ישראל במצרים בתקופת פרוץ המהפכה חשף כיצד כשלו המומחים לעולם הערבי פעם אחר פעם
בכנס שערכה אמש המחלקה למזרח תיכון באוניברסיטת אריאל בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן, התארח יצחק לבנון שהיה שגריר ישראל במצרים בתקופת פרוץ המהפכה ב-2011. השגריר לא חסך את שבטו וממש לא ניסה להיות דיפלומט, בכל הקשור לחוסר היכולת של “המומחים לעולם הערבי”, לנבא שינויים בתחום עיסוקם ואפילו לדעת מה קורה בזמן אמת.
לדבריו: “את השם ‘האביב הערבי’ העניקו למהפכות אנשי אקדמיה שלא מבינים את המזרח התיכון. בעולם הערבי כלל לא עלה השם הזה. בתקופה שלפני המהפכה, איש לא חשב שיש אפשרות בכלל להפלת השלטון. מצרים זו מדינה עצומה, וגם כשעלו קולות שמערערים על השלטון, תמיד התחושה היתה שמדובר במשטר חזק ויציב”.
במהלך הרצאתו מנה לבנון את הטעויות הרבות של מובארק במהלך שלטונו בכך שהיה מורם מעם, לא פנה אל כלי התקשורת ולכן אפשר השערות ותלונות רבות שהביאו לבסוף לפרוץ המהפכה. בסיום הרצאתו נשאל לבנון כיצד הוא רואה את עתידה של מצרים. לבנון התייחס לשלטונו של א-סיסי ואמר: “קשה לנתב את מצרים לכיוון של צמיחה. האתגר הגדול של א-סיסי זה להביא יציבות למדינה על ידי הגברת משקיעים זרים, חיזוק התיירות והתבססות על הכנסות גדולות כגון יצוא גז וכן הלאה, אך לשם כך עליו למגר את הטרור. הדוקטרינה של הצבא המצרי מאוד שמרנית במהותו והוא צריך לשנות גישה על מנת שיכול להילחם בטרור באופן יעיל. אי אפשר לרדוף אחרי אנשים עם טנק והמצרים טרם הפנימו זאת”.
ד”ר חן קרצ’ר מאוניברסיטת אריאל התייחס בהרצאתו לאתגרי החוץ והביטחון של מדינת ישראל נוכח המהפכות במזרח התיכון. ד”ר קרצ’ר התייחס בהרצאתו למדיניות העכשווית של ישראל כ”מסך ברזל” שמשמעו הבנה כי ערביי האזור לעולם לא יקבלו את קיומה של מדינת ישראל ולכן קשה מאוד לייצר שיתופי פעולה עם שכננו. ד”ר קרצ’ר הסביר כיצד המצב האזורי עשוי לפתוח עבור ישראל הזדמנויות כגון להיות שחקן מרכזי בעידוד הקמת מדינות חדשות במרחב המגנות על מיעוטים.
בין שאר מושבי הכנס השתתפו מרצים ואנשי אקדמיה אשר דנו בהשפעת דאע”ש על מדינות האזור, כיצד מעורבות רוסיה בסוריה ובמזרח התיכון מביאה במידה רבה לחזרתה של המלחמה הקרה וכיצד אירועי האביב הערבי משפיעים על מדיניות החוץ של ישראל וירדן אל מול מדינות האזור.
