ח”כ דב חנין, יזם דיון בוועדת המשנה לתחבורה הציבורית ופתח בחידה – מהו המתקן הציבורי שבקיץ לא נותן צל ובחורף לא מספק מחסה מהגשם
ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לתחבורה ציבורית, בראשות ח”כ דב חנין, התכנסה לדיון שעסק בתנאים להמתנה בתחנות האוטובוס. היו”ר חנין פתח את הדיון בחידה, ושאל “מהו המתקן הציבורי שבקיץ לא נותן צל ובחורף לא מספק מחסה מהגשם”. הוא השיב על השאלה הרטורית ואמר: “זו לא חידה כי כולם יודעים שהתשובה היא תחנות ההמתנה לתחבורה הציבורית. התחנות הן כל דבר חוץ ממשהו שמתאים ונוח להמתנה של בני אדם, ואנחנו כאן כדי לשנות את זה”.
מייסד כנס הצל במרחב הציבורי, ד”ר מרטין וייל, הציג דוגמאות לתחנות אוטובוס ואמר כי בישראל במשך 8 חודשים בשנה אנשים מחפשים צל ולא מוצאים. “תחנות האוטובוס מיוצרות היום בצרפת בצורה שמתאימה מאוד לפריז, אבל לא כל כך מתאימה לאקלים בישראל”, אמר. לדבריו, הפתרון היחיד הוא לתת למעצבים הנחיות ברורות לעצב תחנות שמספקות צל ברוב שעות היום ובעיקר בשעות שיא החום. מנכ”ל ארגון 15 דקות, גיל יעקב, אמר כי יש אמנם תנופה של בניית תחנות חדשות, אבל בשטח יש חוסר עקביות וחוסר אחידות בביצוע. התחנות הן שקופות ועם גגות פתוחים שלא מגינות מפני השמש ולא מפני גשם”. הוא ציין כי אין תקן אחיד מחייב ואין כתובת אחת של אחראי. “את המיקום מאשר משרד התחבורה, על התחזוקה אחראיות העיריות ועל ההקמה והמידע אחראים המפעילים ובמרבית הפעמים מי שבוחר את התחנות לא משתמש ולא הולך להשתמש בתחבורה ציבורית בקרוב”, הסביר.
ח”כ תמר זנדברג ציינה כי הגישה הצעת חוק שתסמיך את שר התחבורה לקבוע תקן מחייב לתחנת אוטובוס, לרבות הצללה וסכך, מקומות ישיבה והגנה ממזג האוויר, והציעה לוועדה לאמץ אותה. היא הוסיפה כי במרכז התחנות הפכו לשלטי פרסום ובפריפריה הן רק עמוד עם שלט, ואמרה כי ההפקרות חייבת להיפסק. סמנכ”ל מרכז השלטון המקומי, פיני קבלו, ביקש לדעת אם ההצעה כוללת תקציב, ואמר כי ללא תקציב החוק לא ייושם בפריפריה מאחר שהרשויות לא יצליחו לשאת בנטל התחזוקה. ח”כ רחל עזריה אמרה כי “החשיבה על התחנות היא חשיבה של אדם שנוסע באוטו, לכן הן נהיו מינימליסטיות ולא פונקציונליות”.
מהנדס התנועה של אגד, פנחס גרשון, אמר כי אגד עוצרת ב-11,500 תחנות בכל הארץ, מתוכן 7,500 מקורות ועוד כ-4,000 הן תמרורים על עמוד. הוא הוסיף כי לא כל תחנה חייבת סככה והעיר כי העיריות הפכו את התחנות לשלטי פרסום. סגנית ראש עיריית תל אביב, מיטל להבי, אמרה כי מגיעות אליה תלונות רבות בעניין, אך הוסיפה כי “כמעט רציתי להחריש כי קיבלתי מצב נתון שעיריית תל אביב יצאה למכרז והתחנות מתנהלות על ידי זכיין, שמתחזק ומתפעל אותן בתמורה להכנסות שיש לו מפרסום”.
מנהלת אגף הפעלה ורישוי תחבורה ציבורית במשרד התחבורה, נעה אבירם, אמרה כי המשרד מתקצב הקמה של 600 סככות בשנה. “בשנים אחרונות הרשויות לא נדרשות להוסיף תשלום עבור הדגם הבסיסי, שיש בו התייחסות לקרינת UV והגנה משמש וגשם, אך הן אחריות על תחזוקה ושמירת המתקן”, אמרה. לדבריה, המשרד מבצע בקרה ואכיפה שוטפת ואף מקדם הנחיות תכנון שיגדירו דרישות מינימליות. היא הוסיפה כי ההנחיות צפויות להיות מאושרות בשבועיים הקרובים כגרסה ראשונית. עוד ציינה אבירם כי המשרד העביר לרשויות המקומיות טיוטה ראשונית של תקנות באשר לסככות, ולאחר שתתקבל ההתייחסות יקודמו התקנות.
היו”ר חנין סיכם את הדיון ואמר כי מצב התחנות בישראל הוא תולדה של הזנחה רבת שנים והפרטה. “משקיעים הרבה כסף בדבר הלא נכון ובכוונתו לפעול בדרך של קידום חקיקה פרטית”, אמר. הוא בירך על כך שמשרד התחבורה מקדם תקנות בעניין, והוסיף כי הגיש בעצמו הצעת חוק שדומה להצעת החוק עליה דיברה ח”כ זנדברג, שתחייב את המשרד להתקין תקנות כאלה. “חשוב להגדיר קווים כלליים, קודם כל מיקום התחנות, הגנה מפגעי מזג האוויר, הגנה משמש, גשם ורוח, וכן להגדיר רמת שירות ותחזוקה שלהן, בטיחות וביטחון ונגישות – ונרצה שההוראות תתייחסנה לכל הסוגיות הללו”, אמר. הוא הוסיף כי יקיים דיון מעקב אחר ההתקדמות בעניין, בעוד כמה חודשים, ואמר כי המדינה היא זו שצריכה להוביל את הטיפול בעניין כדי שמשתמשי התחבורה הציבורית יוכלו ליהנות מסככות שמתאימות להם.
